זהר מוקדםשלום לרבנית היקרה,
יותר מתשובה לשאלה אני צריכה עצה,
אחי בן ה-18 כרגע מתרחק מהדת, זה תהליך שלוקח כבר די הרבה זמן, הוא הפסיק להניח תפילין, לשמור שבת, ולא ממזמן הוא גם הוריד הכיפה, דבר זה גורם צער גדול לאמא שלי.
אמא שלי היא אישה מאוד מיוחדת, אבא שלי הוא בן אדם שלא שומר תורה ומצוות, ומאז שהיינו קטנים אמא שלי נלחמה בשביל שנלמד במוסדות דתיים/חרדיים, לאורך כל הדרך היא עברה המון נסיונות אבל בחיים לא ויתרה על חינוך בדרך תורה. ועכשיו כשאחי חוזר בשאלה זה עושה לה מאוד רע, והיא נכנסת לסוג של דיכאונות מזה וצער, ואני לא יודעת איך להשפיע לה, איך לתת לה כוחות או עצות.
גם לי כואב על אחי, אני מתפללת על החזרה בתשובה שלו המון, וזה הדבר היחיד שמעסיק אותי כרגע, אפילו על הדברים בשביל עצמי כמיו זיווג או הצלחה אני כבר לא כל כך מתפללת כי אני כל הזמן מתרכזת בחזרה בתשובה שלו בעזרת ה’.
ברמה העקרונית רציתי את עצתך איך אני יכולה לתת לאמא שלי כוחות ולעזור לה?
כמו כן רציתי לדעת האם על ידי תפילה אני באמת יכולה להשפיע על הבחירה החופשית של אחי ולגרום לכך שהוא יחזור למוטב?
אני גם יודעת שכל מה שה’ עושה לטובה הוא עושה והכל בידו, ואני מאמינה בו באמונה שלימה, אבל איך אני יכולה להגיד לאמא שלי שזה שהילד שלה חוזר בשאלה זה לטובה? ושהיא צריכה לשמוח?
אשמח לשמוע את עצתך ותשובתך,
זה חשוב לי מאוד כי בזמן האחרון מאוד קשה לי לשאת את הכל,
אני מרגישה כל כך קטנה וכאילו האחריות לשמור על כולם זה על הכתפיים שלי, כי השלום בית והאושר בבית שלנו מאוד חשוב לי.
תודה מראש.
תשובה של הרבנית:
אז יש לנו כאן שאלה נוגעת ללב, שאני יודעת שחוות אותה כל כך הרבה נשים.
אבל פה זו חוויה שלא מדברים עליה מספיק, חוויה של אחות שאחיה הולך ומתרחק מן הדרך.
זה כאב עצום, מפני שזה סוג של אבל, גם עליו וגם על אמא, את כותבת כאן על הצער הגדול של אמא, אני רוצה להגיד לך שלאחות במצבים האלה, יש כוח עצום.
כתוב שכשמשה רבינו הולך ומתרחק בנילוס הסוער, מגיעה בתיה בת פרעה ומהססת האם להציל אותו או לא?, ואז מה? “והנה נער בוכה”, תסתכלי בבעל הטורים, המפרש שם כותב: זה אהרון הכהן. כשבתיה בת פרעה מחליטה למשות את הילד הזה שעוד רגע טובע, מה שגורם לה להציל אותו זה הנער הבוכה- אח שלו אהרון, שעומד בין קני הסוף, ולא יודע על מי לבכות קודם.
על אמא שלו יוכבד. שכך מסרה את נפשה על הילד הזה שיהיה מושיעם של ישראל, ועכשיו הוא טובע?.
על הילד עצמו?.
הוא לא יודע על מי להצטער קודם. דעי לך שבכי, פשוט בכי, דמעות של אחים ואחיות על ילד שמרגישים שהוא חלילה הולך וטובע.
אבל מעבר לכל זה אני יכולה להגיד לך שהילדים האלה כולם, כולם חוזרים לקב”ה, ומנקודת מוצא בריאה בהרבה, נקודת מוצא של געגוע.
הם כל כך הרבה זמן חובשים את ספסלי הישיבה, לפעמים בלי שום שמחה, בלי שום רצון. פשוט ישיבה, ועכשיו הם הלכו לאיזשהו סיבוב.
ואין בעולם שלא יתעורר בהם געגוע. והדבר הכי אסור זה שהוא יראה שאמא שלו מתאבלת עליו, מפני שעל מת מתאבלים וברגע שהוא יראה את אמא שלו בבכי הזה, הוא יגיד גמרנו, אין לי תקווה יותר.
ילדים ממשיכים לקרוא את עתידם בעיניה של אמא עד גיל זקנה ושיבה, שתחבק אותו ותאהב אותו ותבקש עליו כי הוא נשמה טהורה והוא ספג סוג של כאב, והוא יחזור לקב”ה מהכיוון שלו,
ואת תזליגי דמעות, איפה? אצל אמא, לכי לאמא רחל ותגידי: “ושבו בנים לגבולם”. אמא זה הילד שלך את יודעת מה זה צער. של ילד שרצית לגדל אותו בצורה אחת וכרגע הוא בדרך אחרת, תעזרי לי אמא.
זה מה שנשאר לאהוב אותם לקבל אותם כשם שהם כי הם צדיקים. כתוב: “ זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי “. תזרוק מקל לאוויר הוא יחזור חזרה בדיוק למקום שהוא נזרק ממנו.
הוא יהיה צדיק עצום, וכשהוא יעלה משם, הוא יעלה איתו עוד המון המון חברים, בדרך הביתה.
חכו לו. “ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו”. היא פשוט עמדה שם מרים, כי היא ידעה שמשהו טוב יקרה. וכך יקרה גם לאחיך היקר, ולכל כך הרבה אחים של כל כך הרבה נערות.
ואשרייך שאת מאוחה- מחוברת אליו בצערו, כי גם הוא בצער זה בטוח.
הקב”ה ירעיף בזכות הלילה הזה ז’ בחשוון כזה גשם של שמחה ושל ישועות על הבית שלכם ועל עוד כל כך הרבה בתים שמתחבטים בצער הזה.
תבשרי לי בשורה טובה.
בס”ד
גם אני סבלתי רבות כי אחי היקר היה חילוני וגם לצערי היה עקוד להרבה דברים לא טובים אם זה לחברה והתמכרויות שונות ובזכות דברי התורה והעצות של הרבנית היקרה והאובה ובזכות תפילות ובכיות רבות הוא זכה והוא חזר בתשובה ועזב את כול העולם הרע שהיה עקוד עליו בהיותו חילוני וב”ה היום הוא תלמיד חכם ובעל משפחה תודה להשם יתברך ולרבנית היקרה בנות ואחיות יקרות אל תפסיקו להתפלל כי בסוף בעזרת השם אתם תזכו אוהבת