אשירה אשירהסיפרה לי חברה סיפור מיוחד ואמיתי לחלוטין שלימד אותי פרק בהתמדה , בהתאפקות ובסבלנות..
חברתי מאוד רצתה פסנתר בבית. בעלה מנגן והיא אשה עם בינה יתרה הבינה שהתמורה לכל בני הבית תהא יותר ממבורכת…
היות שהיו בתקופה די לחוצה כלכלית והיא ממש לא רצתה לוותר על הרעיון ועל החלום אז פשוט
ממחשבה למעשה, לקחה אגרטל ריק ונקי והניחה על השולחן בסלון.
כל יום, מי שרצה ולמי שהיה מיותר הכניס לאגרטל כספ. גם שקל. כן. כל שקל.
בהתחשב בעובדה שזה היה במרכז הסלון יצא לא פעם שאורחים או אפילו החמות התוועדו לעניין..
ו..אכן
גם אלו רצו להשאיר את חותמם באגרטל…מתוך רוח נדיבה…ונפש חפצה..
לאחר כשנה {!} חברתי רואה מודעה ברחוב. פסנתר למכירה.
בלי לחשוב פעמיים תלשה את הפתק,
התקשרה. שמעה פרטים. ביררה בחנות מוזיקה על הדגם ו..
התיישבה לספור את המטבעות באגרטל.
לא להאמין. בדיוק. סך המטבעות והשטרות היה בדיוק לסכום שרצו על הפסנתר.
לא כולל הובלה כמובן…
בפשטות ובצניעות היא הסבירה לי שלאורך כל התקופה היה ברור לה שזה ילך. וזה רק ענין של זמן.
ואם רק כל יום נשים עוד מטבע זה יצליח.
באחת המסיבות המשפחתיות לאחר שבעלה כמובן ניגן , הוא ביקש לדבר.
בהתרגשות סיפר את המעשייה ומבחינתו זה היה להודות ולפרסם את הנס אך אמר שם עוד דבר חשוב מאוד:
כל יום מחדש אנחנו מכניסים “מטבעות” לנישמתו ורוחו של הילד שלנו. בדיוק כמו לאגרטל.
המטבעות אלו הן המילים החיוביות, מילים טובות שמחזקות מעודדות ובונות את אישיותו של הילד.
מילים שמשדרות אמון אהבה איכפתיות ומעניקות חיים.
אל תזלזלו בהם. כך ביקש.. תעריכו כל מטבע.
לכל מילה, חיוך או אישור יש משמעות.
זה לא סתם מיתאדה לו. שימו לב ותנו דעתכם מהי כוחה של מילה. של מטבע.
כשעבדתי פעם בפניימיה עם תיקים מורכבים.. הראו לנו סרטון בשם אסימוני משחק.
ריצרד ריק לבוי – אמריקאי ,איש חינוך מרצה וסופר ,מתמחה במוטיבציה ובהתנהגות.
בסירטון דיבר על הורות. כל פעם שאתם משבחים \מעודדים את הילד אתם נותנים לו אסימוני משחק.
טען שזה משחק קל יותר מכפי שניראה. התפקיד שלכם כך טען,
לשים לב שילדכם ילך לישון בלילה עם יותר אסימוני משחק ממה שהיה לו באותו הבוקר. קלי קלות.
? ? ?
פשוט לתת להם כמה שיותר ולקחת מהם כמה שפחות.
כל יום מטבע באגרטל. כל יום מילה טובה ומחזקת. מחמאה והערכה על מאמץ.
די קלישאי להשוות זאת לדיאטה אך העובדה שיש לנו את היכולת לקחת אחריות על התזונה שלנו ,
על מה ואיזה אוכל מכניסים לגוף ועל אורח חיים בריא – מחייבת.
הרי כל מטבע חדש שווה ובעל ערך. כל יום ויום מחדש את בתהליך מיוחד. מבריא ו..מרזה.
כן. צריך סבלנות לראות תוצאות. סהכ זה באמת פשוט. רק לנעול נעליי הליכה נוחות ולצאת להליכה מהירה. זה הכל.
הרי כולם יודעים שאין כמו לצעוד באוויר בוקר טהור וצלול עם שקט מבורך. תענוג בראשתי לנשמה. כ”כ מרענן ומעניק חיוניות.
אז למה זה לא קורה כל יום ?
כוח ההתמדה.
כמה פשוט. ככה מסובך. לא לכל אחד כנראה.
תמיד יהיו את אלו שבדיאטה יאכלו בדיוק בדיוק מה שצריך וכתוב בתפריט ויצמדו לכללים בנאמנות
ויצליחו להתמיד כל יום מחדש כאילו היום זה היום הראשון לדיאטה
ויהיו את אלו כמו מצבי הרוח שלנו…. עם עליות וירידות.
מדריכת תזונה מקסימה אמרה לי פעם – – “רק להיום”. רק להיום אני נהנת מהתהליך ,
מפוקסת ומלאת מוטיבציה ואמונה שאצליח.
ברגע שההסתכלות וההתכווננות היא רק להיום – זה הרבה יותר קל.
פחות מייאש. הרי זהו תהליך. ברור וידוע. כל יום מחדש לאכול ולבחור נכון ,לצעוד מהר. להתעמל ו..להזיע כמו שצריך.
הרי ביננו.. אין כמו הרגע הזה שהאינדורפין משתחרר לו מהמוח תוך כדי הספורט וממלא אותך באנרגיות ואת בעננים…
וגם אני לעצמי יעניק לי “מטבע” לאחר הליכה טובה. לאחר בישול של ארוחה מבריאה משביעה וטובה.
וגם אני אקח אסימון משחק כל יום מחדש ואתפלל לס”ד שאצליח ואתמיד
במשחק של לבחור נכון ולחיות נכון.
כי זהו המשחק האמיתי של החיים.
מעיין את פשוט אלופה!!!!
אני כ”כ נהנית ומתחברת לכתיבה שלך
פשוט נוגע…
תודה לך רחל
לו יהי.
שתמיד ניזכה לגעת בלבבות…
מעיין, את מדהימה אישיות מיוחדת וכותבת מהמם!!!
מתחברת ממש!!
לא יאומן, הולך ומשתבח בקצב מסחרר, את כותבת מדהים עוצמתי ויעודי, נהניתי והתחזקתי, תפתיעי עוד…
תודה אסתר יקרה על האמון הרב ועל הפירגון הכנה והאמיתי !
מעריכה מאוד.
מעין את כותבת מהלב ופשוט מדהים! כל מילה פנינה
חיזקת אותי