אש השנה הראשון שלי ושל רוני, היה בהר נוף, באנו לחג לאמא של בעלי שגרה במוצא וטיפסנו רגלית דרך יער מוצא לעבר השכונה החרדית הר-נוף , כדי למצוא בית כנסת. אז עוד היינו אפופים בתמימות היפה של בעלי תשובה בתחילת דרכם, שעוד לא יודעים על כל הפלגים והזרמים, ונכנסנו לבית הכנסת הראשון שנקרא בדרכנו, בית כנסת של הרב עובדיה יוסף.
בשביל זוג שידעו שראש השנה זה רק תפוח בדבש, איני יכולה לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בנו, במעמד הנורא והקדוש הזה שנקרא תפילת ראש השנה , מה גם שבסוף התפילה היתה ברית מילה מרגשת במיוחד."להכניסו בבריתו של אברהם אבינו !!!!" מילים שבשבילנו אז קיבלו משנה תוקף ועוצמה .
מאז ברוך ה' עברנו עוד הרבה התרגשויות, אבל ההכנה הנפשית אותה אני מכינה היום לקראת ראש השנה , היום עם משפחה ברוכה ב"ה , היא לקבל באהבה את כל מה שה' יזמן לי בחג, ציפיות על הכריות, והכנעה והמלכת ה' גם כש:
א. ארצה להתפלל והם יפריעו....
ב. בתקיעת שופר הוא בדיוק יתעורר ויצרח...
ג. אתאפק לא לכעוס ואז אתפוצץ....
ד. האוכל יצא מלוח...
ה. ועוד אלף סצינות שלא ביימתי ובחרתי שיוכיחו לי שהוא מנהל את העולם
אז אני לוקחת אוויר מורידה קצת ראש(לפחות בראש השנה) ומתחננת " אבא קבל את תפילתי, שתערב לך מכל ליבי, אנא תעזור לי להתקרב אליך כי הכל ממך וגם אם לא אצליח ,דע לך כי רצון יש לי, אז אולי שפעם אחת בחיים הילדים ישנו עד 10:00 בבוקר ואוכל להתפלל בנחת???
רק שיהיו בריאים, אל תבזבזנה כוחות, בשלו פשוט וטעים , העיקר להיות רגועות ושמחות
שנה טובה ובשורות טובות