תגיות ‘הרבנית ימימה מזרחי’

    img444101 בס”ד

    כמה בוכה אמא רבקה ביום הזה. על היום הזה היא בכתה שהיא אמרה בהריון, שהיא חכתה לו 19 שנה –
    “למה זה אנוכי” – למה אני צריכה לשאת ברחמי את השנאה הנוראה ביותר בעולם? עשו שונא ליעקב.
    כשהיא מרגישה ויתרוצצו הבנים בקרבה, היא מרגישה איך מרוצצים את גולגולתו של בנה יעקב כשראשו עטור תפילין.
    אמא רבקה, מה לא עשית? כמה ניסית להגן על הבן שלך יעקב מפני אחיו שמבקש להרוג אותו.
    וכשהלכת לדרוש את השם, רק דבר אחד הרגיע אותך- אמרו לך כשקולו של יעקב שלך יצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשו שולטות.
    אין ידי עשו שולטות… הוי אמא… האיש התם שלך, יושב האהלים, לא ניצל השבוע הזה מאיש השדה, מחיית השדה, מפני שעשו יודע ציד.
    הוא יודע היכן למצוא, איפה לצוד את יעקב העדין, התמים והשלם ב-אהל. זו באמת לא בעיה גדולה. “למה אשכל גם שניכם ביום אחד”,
    צעקה אמא רבקה, כאם שכולה השבוע הזה.
    הרב שמשון רפאל הירש מסביר מה זה שכולה – מהמילה אשכול, שנשרו הפרות, הפרות המתוקים ביותר שלו – אשכול שכול.

    אז מה נעשה עכשיו? מה שעשתה אמא רבקה. בפחד הנורא שלה, כשעשו מנסה לרוצץ את יעקב, לאיים על קיומו – “ותלך לדרוש את השם”.
    ובחז”ל מבהירים – להתפלל. נראה לי שהקדושים האלה במותם, ציוו לנו את התפילה. את תפילת הלחש, תפילת שמונה עשרה.
    אני מרגישה שהדבר הנורא הזה, הוא אולי גם קריאה לחיזוק בתפילת הלחש, ועל זה בעזרת השם אני רוצה לדבר עכשיו.

    “ונשלמה פרים שפתנו” – כך למדונו לשנות. והכוונה, כך הוסבר שתפילת לחש – במקום הקורבנות. במקום הקורבנות ריבונו של עולם!
    ובלב מי עלתה מחשבה שבשבוע הנורא הזה את אישי ישראל עצמם תקבל באהבה? והרי לא כך למדנו, והרי לא כך צריך, שטלית מתנועעת תידום ותהפוך לתכריך.
    ולא מצאנו היכן כתוב שכוהנים בנשיאת כפים, יעברו בבת אחת לנפילת אפים. ומדוע בסוף תפילה כשכל הסדר הושלם, הם לא חלצו תפיליהם, ונותרו כך,
    ככתוב “ואירסתיך לי לעולם”. וכך יישארו לנצח כטוטפות בין עיננו, תמונותיהם הקדושות, ונשלמה פרים שפתנו.

    אז מהיום נקבל על עצמנו לומר בלב מורתח במקום קורבנות – ריבונו של עולם, השם שפתי תפתח.
    ובברכת אבות – נכוון בכל תיבה, שיביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.
    ובברכת “אתה גיבור” נבכה לבוא משיח, שלא יבכו עוד אלמנות כי מחיה מתים אתה, רב להושיע.
    וכשידברו על עמך ישראל דברי בלע זכור לנו ב”אתה קדוש” את הקדושים שכל בוקר היללוך סלה.
    ו”חוננו בדעת…” ו”השיבנו…” ו”סלח לנו…” ו”ראה בעונינו…” ובדמעותינו שבלענו.
    ורפאנו בגוף ונפש כל הפצועים האלמנות והיתומים.
    וברך עלינו את השנה הבוכייה הזאת, אנא מברך השנים.
    והשיבה שופטנו לבל תהיה ביננו מריבה.
    ולמינים ולמלשינים אל תהי תקווה…
    ועל הצדיקים והחסידים והגרים והתינוקות שאספת אליך, אנא השם בזכותם יהמו נא רחמך.
    ואל ירושלים המדממת, אל עירך ברחמים תשוב, כי עייפנו מעט ריבונו של עולם מלככב בחדשות שוב ושוב.
    ואת צמח דוד תצמיח – רק לזה קיוונו כל היום. ושמע קולו של יעקב צועק בבתי כנסיות בקול נורא ואיום.
    ומודים אנחנו לך השם, שרחמיו על כל מעשיו, כשרק היום אפשר להבין עד כמה בכל יום תמיד אתה שומר עלינו מפני עשו.
    ועל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא, גם שבהסתרה שבתוך ההסתרה הוא מתכסה.
    ועשה שלום עלינו עושה שלום במרומים, ותן כוחות לאלמנות וחתן את היתומים,
    כי עד מתי יהיה כוח לאמהות לומר “עלי קללתך בני”, עלי. לך ואל תפחד.
    אני עומדת כאן בוכה על נפש עוללי מפני שבעליהן הקדושים רק בקשו דבר אחד – להגיע אל “עלינו לשבח”.
    ותהי עתירתם לפניך כקרבן כפרה ומותם יראה לפניך כמזבח.

    יהי רצון שנזכה לעילוי נשמת הצדיקים הטהורים והקדושים האלה ולהתפלל מידי יום תפילת שמונה עשרה בכוונה ובאהבה.
    שנשמע בשורות טובות.


קטגוריות

© כל הזכויות שמורות ל אשירה 2005 – 2014 אשירה נשיות יהודית באינטרנט – הפורטל המוביל לנשים יהודיות
RSS Feed Iconרסיסי מידע (RSS) | RSS Feed Iconרסיסי תגובות (RSS)

פיתוח ותחזוקה פרסום כשר

שלום לך -

You are not currently logged in.






» Register
» Lost your Password?