מיכל
בס”ד
“הזורעים בדמעה ברינה יקצורו”
לחנך ילדים בדרכי התורה והמצוות זו לא משימה קלה. צריך לשמור עליהם מכול משמר, לא לחשוף אותם לכל דבר ,לשמור על העיניים שלהם ועל האוזניים .
יש להנעים את זמנם בסבלנות והשקעה בספרים, ממש לשמר את הימים בהם אנחנו גדלנו כשהטכנולוגיה עדיין הייתה צנועה .
בעידן בו הכול כה מהיר וקצר סבלנות, אנחנו צריכות לגרד מתוכנו סבלנות בלתי נלאית למשחקי שטיח ולאו דווקא משחקי מחשב או פלייסטיישן, טלוויזיה וכו’ …
אי אפשר להשאיר אותם אצל כל חבר ותמיד צריך להיות על המשמר שהרי הם זרע ההמשך ואנו רוצים לחנכם לתורה ומצוות. הרבי מלובביץ’ , זכר צדיק לברכה, אומר שמגיל 0-5 צריכות אנו להניק ולהאכיל את ילדינו מזון יהדות קדוש ואז היסודות חזקים ושורשיים .זאת כאשר הם תמימים ,ענוגים, שובבים ותלותיים .
לפעמים המשימה נראית בלתי אפשרית, אך בכל יום אנו נחשפות לפירות עמלנו והדרך בה אנו בוחרות הופכת נעימה, מרשימה ומלאה בתעצומות נפש. אני רוצה לשתף אתכן במקרה שקרה לי ולבניי בחודש שעבר כשחגגו כאן בניו יורק את
thanksgiving
בית הספר של בניי היה סגור ואני לא הבנתי למה ?
הרי לנו היהודים אין יום אחד ומיוחד שבו אנחנו אמורים להודות לשם, אלא עבורנו היהודים כל רגע זה הודיה ותפילה. מרגע שאנו קמים בבוקר ומודים לשם שהחזיר לנו את הנשמה, כל היום מלווה בתפילות וברכות הודיה ליושב במרומים שעל כל צעד ושעל עלינו משגיח וגם לפני שעוצמים את העיניים מברכים את קריאת שמע ומודים ומבקשים ממלך המלכים לשמור ולחיות אותנו ליום המחר.
לכן אנו לא חגגנו את החג האמריקאי אבל בכל זאת אני בגולה ואלו מנהגי המקום. הייתי עם הילדים בבית אז נדדתי איתם לפארק.
שם בפארק היה מתקן גבוה שבני בן הארבע מיהר אליו והבן בן השנתיים היסס ופחד ונשאר על האדמה הבטוחה .
כעבור כמה רגעים אני שומעת את בני הבכור צועק. התקרבתי … ומה רואות עיני?…
אני רואה ילדה בת שש לערך דוחפת את בני ולא ממתינה בסבלנות לתורה וחוזרת חלילה כל פעם שהבן רוצה לגלוש במגלשה. היא פשוט דוחפת אותו הצידה, גולשת וממהרת חזרה למתקן הגבוה להציק לו בשנית.
שלא תטעו ,הבן שלי אמריקאי אך ישראלי בדם. לקח לי הרבה זמן לחנך אותו להמתין בתור בסבלנות ,ועכשיו הילדה הזו מטריפה אותו.
אבא שלה רואה, מעשן סיגריה ומדבר בטלפון ולא ממש מתעניין בכאב של בני. אני מנסה להרגיע את הקטן ומדברת עימו בעברית: “יש ילדים לא מחונכים, עוד מעט היא תלך”.
אבל הקטן שלי שכל היום רגיל שאמא בבית מחנכת ומפרידה בינו לבין אחיו הצעיר לא מבין למה כעת אני נמנעת מלשפוט .
הילד מנסה לשבת על מנת לגלוש לפניה, אך היא שוב דוחפת גולשת ומתגלגלת מצחוק.
הילד שלי כבר מתוסכל, הוא מביט בי וצועק:
“אמא”!!!!!!!
“תגידי לה “!!
אני מנסה לדבר על ליבה אך היא כבר צועקת ומקללת באנגלית. אני מנסה בכל כוחי לעבוד על המידות. אולי בגלגול אחר הילדה הזו הייתה חוטפת ממני , אבל ברוך השם כיום אני בתשובה ונמצאת בגולה ועל כתפיי מוטלת משימה להיות אור לגויים ועל כן אני נועצת מבט חד, אך לא נוקטת בתקיפה עדיין.
” אימא היא אמרה מילה לא טובה, שימי אותה בעונש!” הוא משתומם.
אני מסתכלת על האבא שמביט במתרחש ולא אכפת לו .
הבן שלי הביט בי במבט מאוכזב:
“אימא”?!
“בוא נעבור מתקן ” אני מנסה ,אך הוא עקשן שוחר צדק ומשפט, לא מוותר.
ושוב היא דוחפת גולשת וצוחקת וממהרת חלילה כשהיא מגיעה אליו הייתי בטוחה שידחף אותה או ירביץ אך הוא עדיין מנהל איתי משא ומתן .
“אימא?!!!” הוא כבר על סף דמעות ואז בלי שום התראה מוקדמת
הוא מרים את הידיים הקטנות שלו לשמיים, עוצם את עיניו וצועק לריבון העולם:
“השם ,עזוררררררררררררררר לייייייייייי!!!!!!!!!!”
הילדים הגויים על המתקן מביטים בו ולא מבינים למה הוא צועק לשמיים ,אבל אני הבנתי וגוש מחנק עמד לי בגרון והדמעות הציפו את העיניים. ברגע הזה קוצרים את הפירות.
הבן הקטן שלי שפחד לעלות על המתקן שמע את זעקת אחיו וקיבל מסר מהשם. הקטן הפחדן שלי זינק אל הסולם עולה במרץ . תינוק בן שנתיים וקצת רץ אל הילדה החצופה וצועק עליה:
“עונש, לכי מכאן! חוצפה !עונש!”(באנגלית ועברית יחד בצעקות אימים)
הוא המשיך לצעוק ולתקוף אותה עד שהיא אמרה לאבא שלה לקחת אותה הביתה והיא עזבה את הפראק.
הבן הגדול שלי ברגע הזה לימד את כל המבוגרים דוברי העברית שנכחו ואותי מהי כוחה של האמונה, מה כוחה של היהדות.
הבן שלי הבין שאימא לא תמיד יכולה לעזור ומאימא לא תמיד באה הישועה, אבל יש אבא בשמיים שעוזר ולא משיב זעקה כזו ריקם!
וזה הנס שלי. השם נתן לי להציץ מעט באמונה היהודית שמשתרשת בליבו התמים של בני .
אני חוזרת בתשובה זוכה שבניי הולכים בדרך האמונה ברוך השם ,והם אף פעם לא לבד. תמיד יש מישהו גדול מהכול ששומר עליהם והם מאמינים ומשתפים אותו ויודעים שהוא המושיע שהושיע ויושיע!
ורק הוא המשביר לכול.
שנזכה כולנו להשלים את המשימה ,לשאוב כוחות ליום הבא ולהשאיר פירות מבורכים זרע קודש בשם דבקים אמן !
שבת שלום לכולן,
דקלה אופל.
.
.
תגובות אחרונות