לאן נעלם הריגוש?

שאלה: לרבנית המקסימה שלום
אני בעלת תשובה כבר 10 שנים ב”ה. ובזמן האחרון אני מתחילה לחשוב שמשהו בחיים שלי יותר מדי כבד טכני ורציני הכל שקול ומחושב. וזה לא בהכרח טוב לי… משהו כבה בי, נעלמה הספונטניות הקלילות אפקט ההפתעה …אני מרגישה את זה בעיקר בשידוכים… כל הפגישות יבשות קבועות מראש ורציניות ולא נותנות לאני האמתי לצאת. לא מזמן בהשגחה פרטית הקב”ה הפגיש אותי עם בחור פחות דתי ורציני ממני ופתאום גיליתי שהרבה יותר כייף לי שם …סוף סוף האני האמתית המצחיקה הרגישה הפשוטה יוצאת ואני כ”כ אוהבת אותה. המפגש עם הבחור לא המשיך משום שזה לא התאים אבל זה רק גילה לי את עצמי מחדש. אבל שוב חזרתי לפגישות הרציניות והמשעממות. אני לא מרגישה שאני יכולה להתחתן ממקום טכני וקר.

הרבנית ימימה: או קיי… אז… דייטים של דוסים..
וזה נראה כמון שהוא נראה – שחור ולבן, ומדברים על נושאים נורא רציניים, אבל..
זה הריגוש האמיתי, מה שנראה לך משמים, וכל שמחת החיים שאבדה לך, זה כדי לחדד בך ריגושים דקים בהרבה.
מפני שפעם כדי לאתר אותך ולרגש היו צריכים כל מיני דברים אקסטרהווגנטים.
ופה, כשהכל פתאום קטן, את תראי שבנישואיך בעזרת ה’, הדברים הכי קטנים- פתאום יגרמו לך לכזה ריגוש.

שאלה דומה נשאלתי על ידי תלמידה שלי – מהממת – שחזרה בתשובה ואמרה: “ימימה, איך היה מרגש
עם כל המחזרים החילוניים שלי, ופתאום המשעמם הזה…”
אז שאלתי אותה: “הוא עשה משהו שריגש אותך לאחרונה?”
והיא אמרה: “כן, הוא תמיד קורא לי רבקה, והוא כתב לי בהודעה: “רבקהל’ה, מה שלומך?” אז זה ריגש אותי.
אמרתי לה: “פעם כדי לרגש אותך היה צריך מה לא.. היום במקום רבקה – אומרים לך רבקהל’ה ומשהו אצלך זז”
ככל שהריגושים הם גדולים יותר, ההישרדות עם אותו בן זוג לאורך שנים מצריכה כל הזמן אקסטרים, והקדוש ברוך הוא
רוצה שנרד למקום שבו הכל באמת ברזולוציה מאוד מאוד קטנה, אבל אז, כל מחווה של אהבה מרגשת בהרבה.

אז אל תאבדי אותך, אל תהפכי להיות להיות יכנה משופמת וחסרת חוש הומור.. זה בהחלט איתות אלוקי לזה
שמשהו בשמחת החיים שלך נפגם.

ומה מחזיר רצון ואהבה ועליזות?
רק דבר אחד, קוראים לו תפילה.
תפילה זה עולם של רגש ושל אהבה ושל שמחה,
לפעמים כשנמצאים הרבה זמן ללא בן זוג, שרירי האהבה מסתיידים להם, כך גם שרירי השמחה.
ואם יש מקום שיש בו אהבה ושמחה, קוראים לו תפילה, זה שוב מגמיש את את השריר המתוק הזה של צחוק,
של דמע, של אמונה, של פעימות לב, של דופק.

עוד מעט הוא מגיע בעזרת ה’, והוא ייראה אולי שחור – לבן והוא נורא נורא משעמם..
אבל כשהוא יגיד לך “רבקהל’ה” פתאום תרגישי את הלב שלך מתחיל לפעום, וזה כבר יהיה ממש מסוכן,
תגידי לו: “תפסיק עם הרבקהל’ה הזה, מקסימום כל חג אני רוצה לשמוע את זה..”.
רוצים להעלות אצלנו קצת את סף הריגוש בדברים קטנים, שלא נצטרך להתאמץ מאוד – כדי לשמוח עם בן זוג,
זה לא נראה חיים משעממים, זה נקרא חיים ברזולוציה קטנה יותר – בשביל להתרגש הרבה הרבה
יותר מהיום יום הקטן, זה מחזיק מעמד הרבה הרבה יותר שנים.

יהי רצון שתשמחי ושתצחקי ושתצחיקי ושתשמחי, ושתזכרי שריבונו של עולם רוצה נשים שמחות.
רוצה אותנו מלאות אור בפנים.
תבואי לתת לי הזמנה בקרוב בעזרת ה’!