שריתאז מה קורה עכשיו? היה פורים, פסח, יום העצמאות…. מה החג הבא?
הילדים שואלים, ולא נעים לענות להם שהארועים הבאים הם י”ז התמוז וט’ באב.
ומה גם שיש עוד זמן עד שיגיעו.
וגם ואנחנו שואלים – מה עכשיו? שגרה? ומה עושים בשגרה? כבר כמעט שכחנו.
הפרשה שלנו בין השאר מספרת לנו על שגרת המדבר.
“כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה האש לילה.”
תמיד, כל יום. יום אחר יום. בשונה מן השגרה שלנו שהיא לכאורה צפויה, שגרת המדבר היתה רוויה בלא ידוע.
“ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל”
מתי נוסעים? לא יודעים. היום, מחר, בעוד חודש. כשיעלה הענן.
אנחנו חיים בשגרה קבועה, לו”ז קבוע, מערכת שעות, נכון?
אז זהו שכן ולא.
מצד אחד יש לנו לוז, אבל יום אחד קמים עם כאב גרון, הרכב הולך או שהילד חולה. אנחנו חיים באילוזיה של קביעות ושליטה אבל גם לנו יש עננים.
התורה מנחה אותנו מה עושים בזמנים של שגרה, זה כמו מנטרה שחוזרת ונשנית “על פי ה’ יסעו ועל פי ה’ יחנו”.
בזמנים מיוחדים ומרגשים כמו חגים יש מסרים ומשמעות. מה בימי השגרה?
כמובן שגם בשגרה חייבת להיות משמעות. הרי בסופו של דבר, למרות שיש המון חגים, יש גם הרבה שגרה.
אז מה המשמעות בשגרה? מה האתגר בשגרה?
על פי ה’. על פי ה’ פועלים, על פי ה’ מתקדמים. על פי ה’ נחים.
יש פה שני אתגרים. אתגר אחד הוא לא לשכוח את ה’ בשגרה, והשני הוא ההתמודדות עם שבירת שגרה.
בימים של שגרה אפשר להיכנס למערבולת של קביעות. כל שלב ביום הופך להיות מטרת העל. להוציא את הילדים לגן בבקר, להשכיב אותם לישון. לשטוף כלים. להגיע לעבודה בזמן. להשלים את רשימת המכולת של מה להספיק היום.כל אחת והאתגר היומיומי שלה.
האתגר הראשון של כולנו הוא לראות מעבר, לזכור שעל פי ה’ נוסעים.
וכשהשגרה נשברת? פאנצ’ר? גם זה כנראה על פי ה’.
זהו האתגר השני. לזרום עם הענן המעיב על השגרה ולשמוע מה ה’ אומר לנו גם שם.
לפעמים כל כך קשה לבטל את כל התכניות בגלל איזה ענן, עד שנכנסנו לשגרה, רוצים לשמור עליה.
ואם נתבונן קצת בעניין, למה זה כל כך קשה? מה איכפת לנו לשנות תוכנית, לחשב מסלול מחדש?
כמובן שהתוכניות שלנו מאד חשובות, לא באתי לזלזל בהן אבל הרבה מן העניין הוא השליטה. מי בעל הבית פה?
תכננתי, ואם משתבשת לי התוכנית אני מרגישה בחוסר שליטה. מי לא רוצה שליטה, ומי לא נרתע מחוסר שליטה?
וכאן נראה לי שצריך להיזכר במנטרה “על פי ה’ יסעו ועל פי ה’ יחנו.”
אין בעיה לתכנן תכניות, צריך להציב אתגרים. אבל כשיש שינויים ומהמורות בדרך אנו נזכרים שלא אנחנו הקובעים.
על פי ה’.
בהצלחה!
תגובות אחרונות