הן ניצבו שם שתיהן מול שקיעה אַדְמוֹנית
מחליפות משמרות ככתוב בתוכנית
אחת שנכנסת, צחורה כמו כלה
שניה שיוצאת, עוד מעט מִתְכַּלָה
ראשונה מתרגשת, חייכנית, רעננה
רעותה, מפהקת, כמעט יְשֵנָה
“אחותי, נא תרגיעי, אפשר כבר לחשוב
לָמָה נראה לך הולך להיות טוב?!
גם אני התלהבתי בדיוק אשתקד
חבל, לא ידעתי לראות תַ’נולד
חלומות זה נחמד, תוכניות זה יפֶה
אבל המציאות, הוי, ממך לא תַּרְפֶּה
יש פקקים ותורים ושיגרה שֶשוחקת
התעסקות בכספים, עייפות שמוחקת
הילדים שוב רבים, הר כלים וכביסה
הבוס עצבני ואַת בקריסה
רצית לעלות? זה יצא במשקל…
להגיע בזמן? לא הספקת אז בכלל
להיות בת מתחשבת או האֵם שֶרַצִית
בסוף רק יצאת עצבנית ונבזית
חושבת אצלך, מותק, יצליח אחרת?
חבל, לא סיפרו לך – ההיסטוריה חוזרת!”
“אחותי היקרה”, הטריה מֵשיבה
“קבלי נא חיבוק, הכול לטובה!
אני לא פסימית כמוך, מחילה
ואם רק תרשי לי, אוסיף עוד מילה:
אם נולדתי אני, כך רצו במרומים
יש לי תפקיד וכוחות מדהימים
כן, צריך סבלנות. מהפך? לא ברגע!
אך אט אט ניתן לשנות את הטבע
כל שנה נפתחים חלונות חדשים
מנצחים מכשולים ובליטות מלטשים
היה לך קשה? זה בגלל שעלית!
אך נא אל תתעלמי מכל מה שעשית
כמה צחקת ואהבת והחמאת
אומנם קצת חָלִית, אבל הנה – הבראת
התפללת וּבֵרַכְת ותמכת וטיפלת
וגידלת ילדים וניסית והצלחת.
הקמטים בפנייך מעצימים את יופייך
ונותנים גם לי כוח לֵילך בדרכך
להמשיך לטפס, לשאוף ולחלום
אִם אתמול לא הצליח, אז אולי כן היום?”
ולפני שהשמש בַּיָם נעלמה
והלילה פרס כוכביו כִּגְלִימה
חייכה הבוגרת ונשקה על לֶחְיָה
“אחותי, אַת תהיי שנה מדהימה!“
תגובות אחרונות