הימים של ספירת העומר | הר’ ימימה מזרחי

במוצאי שבת יחול ראש חודש אייר. ויש לו כוח עצום לבקש על זיווגים הגונים, לעצמיכן או לילדים שלכן. קוראים לזה “יום המיוחס”, מה הכוונה? בר”ח אייר משה מתחיל לכתוב כל ייחוס וייחוס של כל משפחה ומשפחה. למה זה חשוב הייחוס? זה נשמע מילה כל כך לא רלוונטית לעכשיו. פעם אחת הגיעה עולה מפומבדיתא לארץ ישראל, כך כתוב במסכת קידושין והוא רואה את ר’ יהודה והילד של ר’ יהודה לא נשוי עדיין, אז הוא שואל אותו: תגיד למה הילד שלך עדיין לא נשוי? ור’ יהודה אומר לו: אני מחפש כלה ממשפחה מיוחסת, והוא אומר לו: לך לשוק ותביט, אם אתה רואה שני אנשים רבים ואחד מהם לא עונה לשני, תתחתן עם הבת שלו. או במילים של הגמרא “לך אחר השתיקה”. בן אדם מיוחס זה בן אדם ש-חס, וגם כשאת צורחת ומקללת בקריזה הוא יסתום, כי ייחוס מגיע ממקום שיודעים לשתוק בו, ונדבר המון על שתיקה, מפני שכל הפרשות של אייר הן תחת הצל הענק של אהרון הכהן שהוא אב שכול ששני בניו האהובים מתים, נדב ואביהו. הוא מסתובב עם חיילים שרופים בלב, והוא מגיב בתגובה שיש עליה את הפרשנות הכי ארוכה בכל התורה, “וידום אהרון”, למה הוא שתק, איך שתק, מה המשמעות של השתיקה?, מעולם לא פרשנו מילים באורך שבו פרשנו את שתי המילים האלה. נדבר על איך מקשיבים לשתיקה, מפני שימי האייר הם ימים מוארים ומדהימים. תבקשי ללכת אחר השתיקה לקבל איש לא מתווכח, אדם שיודע לחלוק כבוד אבל לא לדרוש כבוד. בואו נתחיל עם הסיפור הרומנטי של הימים האלה, ימי ספירת העומר. ר’ עקיבא איש אנאלפבית לא יודע לקרוא ולכתוב ושונא תלמידי חכמים, תנו לי תלמיד חכם ואשכהו כחמור, ולמה? חז”ל מספרים לנו שתלמידי חכמים של ימי בית שני האף שלהם היה למעלה, הם לא יכלו לראות עמי ארצות ופשוטי עם, ורחל העשירה היפה ביתו של כלבא שבוע, רואה את כל המיוחסים האלה שלא יודעים לשתוק, והיא לו מוכנה להינשא להם. היא רואה את ר’ עקיבא והולכת ולוחשת לו “אם תלך ללמוד תורה, אני אתחתן איתך, רואה אני בך צניעות רבה ושתהיה מורה גדול בישראל”. אבא שלה שומע שזה מה שהיא רוצה ומנשל אותה מכל נכסיו. והיא חיה בעניות עם איש שלא מצליח ללמוד, עולמה חרב עליה אבל היא אוהבת אותו. וכשהם שוכבים בלילה על הקש הוא היה מוציא את הקש משערותיה, ואומר לה איזה שיער יפה שראוי שיהיה עליו תכשיט “ירושלים של זהב”. והוא מבטיח לה שיקנה לה כזה תכשיט. ואז בתוך העוני הגדול הזה דופק עני על הדלת ושואל אם יש להם קש לתת לו, ור’ עקיבא אומר בטח מלאא 😉 הם נותנים לו קש, ור’ עקיבא אומר לרחל “תראי, יש אנשים שאפילו קש אין להם”. וחז”ל מגלים לנו שהעני הזה היה בעצם אליהו הנביא בתחפושת.