• ראשי
  • שידור חי
  • התחברי
  • שמים
  • מוזיקה
  • אודותינו
  • צור קשר
  • חיפוש
  • Facebook
  • Google+
  • YouTube
  • Instagram
  • Flickr
  • Foursquare
אשירה
  • מרצים
  • נושאים
  • מסע לאומן
  • סדנאות
  • אירועים
  • תוכניה
  • מנוי לר’ ימימה/תרומות
  • חיפוש
  • התחברי
  • מרצים
  • נושאים
  • סדנאות אינטרנטיות
  • נסיעות לאומן
  • אירועים ופרסומים
  • תוכניה שבועית מרכז אשירה – שמים
  • מנוי לר’ ימימה מזרחי/תרומות
  • מוזיקה
  • אתר שמים
  • English
  • אודותינו
  • שידור חי
  • צור קשר
אשירה
  • מרצים
  • נושאים
  • מסע לאומן
  • סדנאות
  • אירועים
  • תוכניה
  • מנוי לר’ ימימה/תרומות
  • חיפוש
  • התחברי
  • מרצים
  • נושאים
  • סדנאות אינטרנטיות
  • נסיעות לאומן
  • אירועים ופרסומים
  • תוכניה שבועית מרכז אשירה – שמים
  • מנוי לר’ ימימה מזרחי/תרומות
  • מוזיקה
  • אתר שמים
  • English
  • אודותינו
  • שידור חי
  • צור קשר
ראשי » נושאים » חגים ומועדי ישראל » זמן שמחתנו | רויטל רחל צדוק – יועצת חינוכית וזוגית

זמן שמחתנו | רויטל רחל צדוק – יועצת חינוכית וזוגית

Avatar מיכל אוקטובר 11, 2019 1:13 pm אין תגובות

שמחו בשמחת החג, דווקא בזמן שהחורף מגיע ורוצים להתכנס בתוך הבית, צריכים לצאת מהבית שתהא עתה עיקר דירתו בסוכה.

כתוב בקיצור שולחן ערוך קל”ה סעיף א’:, לכל אחד משלושת הרגלים, לאלו החגים המיוחדים לעם ישראל, נתנו חז”ל שם אחר. חג הפסח נקרא “זמן חירותנו”, חג השבועות נקרא :”זמן מתן תורה” , וחג הסוכות זכה לתואר “זמן שמחתנו”. ולמה?
הרי שגם בשאר החגים קיים הציווי :”ושמחת בחגך”(דברים ט”ז י”ד)

אלא שפני הדברים כך הם: יצאנו מעבדות מצרים. עבד הוא אדם שרצונו משועבד לאחר, שאינו עומד ברשות עצמו. אדונים רבים לנו, השולטים על רצוננו ועושים בנו כטוב בעיניהם, הלא הם קניינינו הגשמיים, הרגלינו, נטיות תאוותינו ומידותינו , אופיינו, ומעל לכל אנשים אחרים, שכדי להיות אהובים על ידיהם, פעמים רבות איננו נוהגים כפי שראוי לנו לנהוג., וכך אנו מאבדים את הקשר עם עצמנו באמת, עד שאיננו יודעים מזה לצאת ממצרים.
ב”סוכה” לעומת זאת משוחררים מתלות, והוא המצב שמעורר שמחה אמיתית.
כשם שהסוכה ארעית כך גם כל חיינו, אין מקומינו הקבוע בעולם הזה, ידיעת זו לבדה היא המשחררת אותנו מתלות לחיים הגשמיים ומן המצוקות החולפות, ומרימה אותנו אל על לחדווה אחרת.

ועל כן אומרים חז”ל:” סוכה מרמז על חידוש העולם, עולם הבא מכונה סוכה ,
ככתוב:”כי סוכה תהיה לצל יומם”, ועל כן אמרה התורה:” צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי, לרמוז על חידוש העולם. ורק במקום שהקשר הוא אדוק לאמת, יש שמחה אמיתית, כי אנו זוכים להמשיך בחינת עולם הבא שהוא בחינת סוכה בעולם הזה. כשניבנה הסוכה כהלכתה יש בה כוח באורות הרוחניים שלה להאיר בנפש היושב בצילה למקום אחר גבוה יותר.
שכן רוחות רבות נושבות בעולם, ואדם צריך להיזהר ולתת לעצמו גבולות כפי שההלכה מצווה בדפנות של הסוכה. ומחיצות אלו צריכות להיות “שלמות וחזקות, ושלא יהא הרוח מניע אותן”.
כי האוסף דעתו אל תוך גבול הקדושה, משאיר ממילא את האויב בחוץ.

כי על ידי כח הסוכה, אנו בטוחים בה’… יתברך, שנהיה סמוכים ודבקים בו יתברך, תמיד לעולם וועד. כאן נמדדת האמונה שלנו. אנו נמצאים תחת כנפי השכינה בצל הסוכה העליונה שהיא קדושה כל כך, עד שנהפכים כל העוונות לזכויות.
המחיצות הם הקשר עם העולם החיצוני והסכך עם החיבור האלוקי. הסוכה הוא כלי לצמצום האור, וכל אחד לפי כוחותיו ורצונותיו יזכה להאכיל את אורו הפרטי אחרי 120 שנה.
האיסור להגביה את הסוכה למעלה מ 20 אמה, מרמז, על איסור לחקור ולהתעמק במה שבעבורי אינו נתפש, שעדיין הוא גדול עלי איני מסוגל לקלוט ולהבין אומר רבי נתן ולכן הסוכה תהייה פסולה.

ולכן כל הלכות הסוכה עוסקות בעניין הגבולות. וכל החפץ לאין גבול בלי כלים, מוטל דווקא בשביו המר של הגבול.
לסיכום דברים:אם אין הסוכה נבנית כהלכתה, אין יכולת לאורות הרוחניים הללו להאיר בנפש ליושב בצילה. וכאן חשוב לציין, שמצוות נטילת לולב איננה רק סמל, ומהי קריאתנו בנענוע הלולב ? תתחבר! גם לך יש קשר לקדושה, גם אתה יכול להיות צמוד לאתרוג ולהיכלל עם הצדיקים, ובזה מרמזים לכל אחד שלא יתייאש, והנענוע לארבעת הרוחות מסמלים לנו:” מי שלא תהיה, היכן שלא תהיה, לא חשוב לאיזה רוחות נשלחת, אל תתייאש, כי הקב”ה נמצא בכל מקום, ואפשר לחזור ולהתקרב אליו בכל מצב. וזה מבחינת :”אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך”!
ורק על ידי שמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות(ליקוטי מוהר”ן)

וזהו חג שמחתנו בחג הסוכות !

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Telegram (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
נהנית? הגיבי לנו או שתפי
סוכות רויטל צדוק
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

נותנים יד להפצת תורה במרכז אשירה-שמים
מסעות רוחניים לאומן

אולי יעניין אותך גם:

קדושת ימי פורים- רויטל צדוק אלול – אותיות: “לא לו” | רויטל רחל צדוק מתן תורה | חג השבועות יום חתונתנו | רויטל רחל צדוק “ברכה או קללה”-רויטל רחל צדוק
נצפים ביותר
  • איך היא אוחזת | הר’ ימימה מזרחי ( לקושי בצפיה ראי תגובה 3)
    איך היא אוחזת | הר’ ימימה מזרחי ( לקושי בצפיה ראי תגובה 3)
  • מתכון לקציצות דגים ברוטב עגבניות | סנדרה בן דוד
    מתכון לקציצות דגים ברוטב עגבניות | סנדרה בן דוד
  • אולי הקיץ אנחנו נפגש | הר’ ימימה מזרחי
    אולי הקיץ אנחנו נפגש | הר’ ימימה מזרחי
  • הכתר, הקורונה, ושבעת הקבצנים | נורית אילון הירש
    הכתר, הקורונה, ושבעת הקבצנים | נורית אילון הירש
  • תרבות, אנשים !! | הר’ ימימה מזרחי
    תרבות, אנשים !! | הר’ ימימה מזרחי
אירועים ופרסומים
נשים שמחות לכבוד ט”ו בשבט-ערב של צמיחה וניגון |  הר’ ימימה מזרחי ויובל דיין על במה אחת | בשיתוף עיריית אשדוד ומרכז אשירה

נשים שמחות לכבוד ט”ו בשבט-ערב של צמיחה וניגון | הר’ ימימה מזרחי ויובל דיין על במה אחת | בשיתוף עיריית אשדוד ומרכז אשירה

גאולה מאומתת | שיעור ליום היארצייט של ה’שפת אמת’ ופרשת בא עם הר’ ימימה מזרחי | שיעור הוידאו השבועי

גאולה מאומתת | שיעור ליום היארצייט של ה’שפת אמת’ ופרשת בא עם הר’ ימימה מזרחי | שיעור הוידאו השבועי

שתהיה בריאות טובה | מברכות יחד את חודש שבט ולומדות מתורת הרב הירש עם הר’ ימימה מזרחי | שיעור הוידאו השבועי

שתהיה בריאות טובה | מברכות יחד את חודש שבט ולומדות מתורת הרב הירש עם הר’ ימימה מזרחי | שיעור הוידאו השבועי

היד החזקה | הר’ ימימה מזרחי | שיעור הוידאו השבועי

היד החזקה | הר’ ימימה מזרחי | שיעור הוידאו השבועי

אודות אשירה
אתר הצמיחה הרוחנית לנשים “אשירה” הינו אתר אינטרנט המכיל מידע כולל ומגוון לפיתוח וצמיחה מבחינה רוחנית עבור נשות ישראל.

לתנאי שימוש ופרטיות >>
יצירת קשר
מרכז שמים/ אשירה
רחוב יחיאלי 4 נוה צדק תל אביב
טלפון: 0722-146146
טלפון ארה"ב : 347-901-5172
חניה בשפע באזור כולו.
תגובות אחרונות
  • גיטי על הקבצן בעל החטוטרת – מושג הצדיק ביהדות | שבעת הקבצנים 8 | נורית אילון הירש
  • אלה שמעונוב אקילוב על מיכל כהן חי – כי האדם עץ השדה
  • אשירה אשירה על הר’ ימימה מזרחי בראיון חוצה מגזרים בתוכניתו של הר’ חיים נבון
  • אסנת תירצה אליחי על הקבצן בעל החטוטרת – הדרך לשמחה / שבעת הקבצנים 7 | נורית אילון הירש
  • רחל ליכטער על הר’ ימימה מזרחי בראיון חוצה מגזרים בתוכניתו של הר’ חיים נבון
הירשמי לניוזלטר והישארי מעודכנת
שם פרטי
שם משפחה*
דוא'ל*
מקור של ליד
תנאי שימוש ופרטיות
ashira main1
כל הזכויות שמורות לעמותת "אשירה שמים"

לעזרה או לתשלום טלפוני השאירי הודעה....

גלילה לראש העמוד
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.