שמחו בשמחת החג, דווקא בזמן שהחורף מגיע ורוצים להתכנס בתוך הבית, צריכים לצאת מהבית שתהא עתה עיקר דירתו בסוכה.

כתוב בקיצור שולחן ערוך קל”ה סעיף א’:, לכל אחד משלושת הרגלים, לאלו החגים המיוחדים לעם ישראל, נתנו חז”ל שם אחר. חג הפסח נקרא “זמן חירותנו”, חג השבועות נקרא :”זמן מתן תורה” , וחג הסוכות זכה לתואר “זמן שמחתנו”. ולמה?
הרי שגם בשאר החגים קיים הציווי :”ושמחת בחגך”(דברים ט”ז י”ד)

אלא שפני הדברים כך הם: יצאנו מעבדות מצרים. עבד הוא אדם שרצונו משועבד לאחר, שאינו עומד ברשות עצמו. אדונים רבים לנו, השולטים על רצוננו ועושים בנו כטוב בעיניהם, הלא הם קניינינו הגשמיים, הרגלינו, נטיות תאוותינו ומידותינו , אופיינו, ומעל לכל אנשים אחרים, שכדי להיות אהובים על ידיהם, פעמים רבות איננו נוהגים כפי שראוי לנו לנהוג., וכך אנו מאבדים את הקשר עם עצמנו באמת, עד שאיננו יודעים מזה לצאת ממצרים.
ב”סוכה” לעומת זאת משוחררים מתלות, והוא המצב שמעורר שמחה אמיתית.
כשם שהסוכה ארעית כך גם כל חיינו, אין מקומינו הקבוע בעולם הזה, ידיעת זו לבדה היא המשחררת אותנו מתלות לחיים הגשמיים ומן המצוקות החולפות, ומרימה אותנו אל על לחדווה אחרת.

ועל כן אומרים חז”ל:” סוכה מרמז על חידוש העולם, עולם הבא מכונה סוכה ,
ככתוב:”כי סוכה תהיה לצל יומם”, ועל כן אמרה התורה:” צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי, לרמוז על חידוש העולם. ורק במקום שהקשר הוא אדוק לאמת, יש שמחה אמיתית, כי אנו זוכים להמשיך בחינת עולם הבא שהוא בחינת סוכה בעולם הזה. כשניבנה הסוכה כהלכתה יש בה כוח באורות הרוחניים שלה להאיר בנפש היושב בצילה למקום אחר גבוה יותר.
שכן רוחות רבות נושבות בעולם, ואדם צריך להיזהר ולתת לעצמו גבולות כפי שההלכה מצווה בדפנות של הסוכה. ומחיצות אלו צריכות להיות “שלמות וחזקות, ושלא יהא הרוח מניע אותן”.
כי האוסף דעתו אל תוך גבול הקדושה, משאיר ממילא את האויב בחוץ.

כי על ידי כח הסוכה, אנו בטוחים בה’… יתברך, שנהיה סמוכים ודבקים בו יתברך, תמיד לעולם וועד. כאן נמדדת האמונה שלנו. אנו נמצאים תחת כנפי השכינה בצל הסוכה העליונה שהיא קדושה כל כך, עד שנהפכים כל העוונות לזכויות.
המחיצות הם הקשר עם העולם החיצוני והסכך עם החיבור האלוקי. הסוכה הוא כלי לצמצום האור, וכל אחד לפי כוחותיו ורצונותיו יזכה להאכיל את אורו הפרטי אחרי 120 שנה.
האיסור להגביה את הסוכה למעלה מ 20 אמה, מרמז, על איסור לחקור ולהתעמק במה שבעבורי אינו נתפש, שעדיין הוא גדול עלי איני מסוגל לקלוט ולהבין אומר רבי נתן ולכן הסוכה תהייה פסולה.

ולכן כל הלכות הסוכה עוסקות בעניין הגבולות. וכל החפץ לאין גבול בלי כלים, מוטל דווקא בשביו המר של הגבול.
לסיכום דברים:אם אין הסוכה נבנית כהלכתה, אין יכולת לאורות הרוחניים הללו להאיר בנפש ליושב בצילה. וכאן חשוב לציין, שמצוות נטילת לולב איננה רק סמל, ומהי קריאתנו בנענוע הלולב ? תתחבר! גם לך יש קשר לקדושה, גם אתה יכול להיות צמוד לאתרוג ולהיכלל עם הצדיקים, ובזה מרמזים לכל אחד שלא יתייאש, והנענוע לארבעת הרוחות מסמלים לנו:” מי שלא תהיה, היכן שלא תהיה, לא חשוב לאיזה רוחות נשלחת, אל תתייאש, כי הקב”ה נמצא בכל מקום, ואפשר לחזור ולהתקרב אליו בכל מצב. וזה מבחינת :”אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך”!
ורק על ידי שמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות(ליקוטי מוהר”ן)

וזהו חג שמחתנו בחג הסוכות !