כל הפוסטים במאמרים
אור מירושלים | אפרת בזק | פרשת וישלח
בפרשת וישלח, מופיע הזמן המיוחד של “עלות השחר”. בתום ליל המאבק של יעקב עם המלאך, בעלות השחר, מגיע בירור של
עוד ועוד ועוד | רחל וינשטיין | פרשת וישלח
פרשת וישלח היא פרשת המגירות. זוכרות את המגירות? אז לצעירות שבינינו, או לאלו שפספסו את טרנד המגירות, “מגירות” הייתה תנועה
דיבורים לאמא מתפללת- חלק א’ | שפרה זיו
להתפלל את הכלום שבלב (עפ”י השתפכות הנפש אות צ”ד) אמרו לה שהוא רוצה לשמוע אותה. “דווקא בשפה של הלב ובמילים
מתה עלייך | רחל וינשטיין | לפרשת ויצא
מתה עלייך לפעמים הדיבור היומיומי כולל ביטויים כמו: “מתה עלייך” “וואי, היית מתה!” “למות, למות.” השימוש הזה, בלי חשבון,
למה ככה? | רחל וינשטיין | לפרשת תולדות ולחודש כסליו
לפעמים אנחנו שואלים, למה ככה?!?! אז נכון, בסוף הכל יסתדר. אבל למה בסוף? למה לא ישר בהתחלה?!?! את אותה השאלה
למה לנו לרדוף | פרשת חיי שרה | רחל וינשטיין
למה לנו לרדוף? פרשה זו המכונה חיי שרה היא בעצם הפרשה העוסקת במוות. הפרשה פותחת במות שרה וחותמת במותו של
יכולת הכלה | אתי רוזנצוייג
“ההכלה”- כלי מכיל, מכלכל ויכול! כולנו רוצות לפתח ילדים מכילים, כולנו רוצות להתפתח לאימהות מכילות “הכלה” איזו מילה מלאת עומק
שיר תפילה לחודש מרחשוון | רחל ויינשטיין
מרחשוון, מרחשות שפתינו, ממשיכות תנועה. שנלמדה, בעמל רב, בתפילות תשרי. תנועות מאומצות, שהפכו זורמות, מחול שפתיים. פינו שבח, וכל עצמותינו,
“מעמע רחל”, השכינה המאירה בתחתונים | רחלי וינשטוק
“מעמע רחל”, השכינה המאירה בתחתונים מאת: רחלי וינשטוק רחל, זה השם שהעניקו לי הורי. דמותה מלווה אותי לאורך שנותיי. זכיתי
רחלי וינשטוק | היריון חורפי
“כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ, וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ, ..” (ישעיה נה,
על הרגעים הקטנים שאחרי הרגעים הגדולים | יוני לביא
נגמרו התירוצים. הרגע ש(לא) ציפיתם לו – הגיע. “אחרי החגים” כאן, ובגדול. כל המטלות, המשימות, הדיאטות שהעדפנו להדחיק ולדחות, נעמדות
אני נותן משמע אני קיים | רחל וינשטיין
מה איכפת לי מה חושבים עלי? המשפט הזה נשמע מוכר? לי הוא מוכר מאד. כמו מנטרה שחוזרת על עצמה שוב
תגובות אחרונות