כל הפוסטים במאמרים

יעקב יוצא. מבית אביו, מארץ ישראל. לדרך. דרך ארוכה. מפותלת. כשמו, יעקב. הוא מגיע לבית לבן, שלכאורה שמו משדר יושרה

ואלה תולדות יצחק: יצחק הוליד את יעקב ואת עשיו. נכון? כך היינו מצפים שתתחיל הפרשה? אז זהו שלא.   ואלה

השבת מתחיל המסע הגדול אל ארץ ישראל, ע”י אבי האומה, אברהם, והאם הראשונה, שרה. התורה מבטיחה להם את הארץ הזאת,

מה איכפת לי מה חושבים עלי? המשפט הזה נשמע מוכר? לי הוא מוכר מאד. כמו מנטרה שחוזרת על עצמה שוב

חודש מרחשוון שהחל השבוע, מזמין אותנו להטמיע את האורות שספגנו בחודש החגים אל חיי היומיום. השבוע נתחיל אי”ה להתפלל על

לך, אמא יקרה שנמצאת בין השלילי לחיובי. בין דרישות הילדים לדרישות הבית, בין הר של כביסות להר שיעורי מרחב קוליים.

בפרשה אנו מצווים לא לתעב את המצרי. (כג: ח-ט) למה? כי גר היית בארצו. בזכות האירוח הנפלא… הרי השהות שלנו