בפרשת וישלח, מופיע הזמן המיוחד של “עלות השחר”. בתום ליל המאבק של יעקב עם המלאך, בעלות השחר, מגיע בירור של

מתה עלייך   לפעמים הדיבור היומיומי כולל ביטויים כמו: “מתה עלייך” “וואי, היית מתה!” “למות, למות.” השימוש הזה, בלי חשבון,

לפעמים אנחנו שואלים, למה ככה?!?! אז נכון, בסוף הכל יסתדר. אבל למה בסוף? למה לא ישר בהתחלה?!?! את אותה השאלה

למה לנו לרדוף? פרשה זו המכונה חיי שרה היא בעצם הפרשה העוסקת במוות. הפרשה פותחת במות שרה וחותמת במותו של

מרחשוון, מרחשות שפתינו, ממשיכות תנועה. שנלמדה, בעמל רב, בתפילות תשרי. תנועות מאומצות, שהפכו זורמות, מחול שפתיים. פינו שבח, וכל עצמותינו,

“מעמע רחל”, השכינה המאירה בתחתונים מאת: רחלי וינשטוק רחל, זה השם שהעניקו לי הורי. דמותה מלווה אותי לאורך שנותיי. זכיתי