הר’ ימימה מזרחי | השיעור מהכנס לחודש כסלו במרכז דוהל | פרשת ויצא

פרשת ויצא

בפרשת ויצא, הולך יעקב לישון בלילה, וזו שינה טרופה. הוא יוצא מבאר שבע, כי אמא שלו מתריעה בפניו- ‘בן שלי תברח’, והוא מרגיש כל כך לבד. 

וכשהוא ישן הוא מגלה עולם שלם של מלאכים שלא מפסיקים לעבוד- עולים ויורדים, והוא לא מאמין שכל זה נעשה כשהוא ישן. הוא קם בבוקר ואומר- ‘אכן יש אלוקים…ואני לא ידעתי’.

כשאת ואני ישנות בלילה, מלאכים בארץ ומחוץ לארץ עולים ומטפסים בסולמות עבורנו. נופלים מסולמות ומתים עבורנו. ואין לנו מושג שעושים את הדברים הללו עבורנו, ואנחנו מרגישות כל כך לבד, כל כך לא מושגחות.

אבל רק כשפעולה כזאת ‘מתפקששת’, כמו הפעולה בחאן- יונס, אנחנו מבינות שאנחנו חיות בנס. רק ב’חאן’ המאולתר הזה שיעקב מאלתר לעצמו ומקיף את הראש באבנים, הולך לישון ומרגיש כמה הוא לבד- פתאום – ‘וואו נס’.

אני רוצה לעשות ‘פרסום הנס’. הנס הגדול בעיניי הוא שיש אנשים שמוכנים למות בשבילך, מבלי שידעו מי הם, אפילו לא אחרי מותם. בדור שלנו, שכולם רק רוצים ‘להתנוסס’ בכל מקום, יש אנשים שעושים דברים ענקיים בלי לפרסם את עצמם. איש לא ידע מעולם מה הם עשו עבורנו. חלקם מתהלכים בינינו קרוב קרוב ואף אחד לא מרגיש במשק כנפי המלאכים שלהם.

השיעור הזה הוא לא פשוט. פרשת ויצא מדברת על בניית עם ישראל- כיצד הוא נבנה משתי נשים- רחל ולאה. כמה אנחנו מדברים על רחל. רחל- יפת תואר ויפת מראה, אומר הזוהר. מי לא שמע על השתיקה שלה? זו השתיקה המפורסמת ביותר בעולם.

מישהו שמע על הלוחמת הנסתרת – לאה? מישהי יודעת מה תאריך הפטירה של האישה המכוסה הזו שלא הותרה לפרסום, או כלשון הזוהר “עלמא דאתכסיא”?

בשקט בשקט, ממנה יבוא המשיח, ולא מאמא רחל. מהאישה הזו – לאה, יוצא שבט גד – ‘גד גדוד יגודנו’, כל לוחמי הסיירת, הלוחמים האמיצים ביותר. יוצא ממנה חיל המודיעין- נפתלי, שמעביר הודעות סמויות. יוצא ממנה זבולון- חיל הים, שמגן על הגבולות של עם ישראל. יוצא ממנה דן המאסף- חיל הרפואה, שהיה אוסף את הפצועים תחת אש.

אבל הלוחם הכי סמוי, שאך פעם לא יראיינו אותו בשום אמצעי תקשורת, הוא זה שקם בלילה, ואומר תיקון לאה, ואומר תיקון רחל, ולומד תורה כל היום בשביל החיילים שיישמרו. שעומדים ומתפללים שלא יבוא צער על אף אחד מעם ישראל.

האמא של כל הסיירות הסמויות הללו היא לאה. היום נדבר על האישה העייפה וה’לאה’ הזו, שלוחמת בכל הכוחות שלה ומשיגה הכל! הכל!

כל התחרות שלנו היום בעולם זה מי תהיה ראשונה. מי תתחתן ראשונה, מי תביא ילדים ראשונה. לאה אומרת לך- מי שמגיעה אחרונה מנצחת.

שימו לב למה שאומר הזוהר, וכואב לי לצטט את זה כי שתיהן אמהות של עם ישראל, אבל הזוהר אומר שרחל היא היראה, ולאה היא הענווה. וחז”ל אומרים את הביטוי- “מה שעשתה יראה (רחל) עטרת לראשה, עשתה ענווה (לאה) עקב לסולייתה”. זאת אומרת, המקום הכי גבוה אצל רחל, הוא סוליית העקב של לאה.

תפסיקי לריב להיות ראשונה, לקבל הכל באינסטנט. על לאה כתוב- “עיניה רכות- עיניה ארוכות”. היא לא תתפרסם, היא לא תראה הכל מיד. לא יתנו לה אלף ‘לייקים’. אבל לאה רואה למרחקים, “ותשחק ליום אחרון”.

לאה הייתה לוחמת חזקה. היא ידעה להגיד “לא”. היא לא מוכנה להתחתן עם עשו, היא אמרה “לא” והתפללה בכל הכוח שהשם יציל אותה. אומר רבי ירוחם ממיר בשם הזוהר הקדוש שאישה שרוצה להקים בית בישראל צריכה להיות חזקה, היא צריכה להיות ברזל. 

“אז מה ימימה? לעדינות אין סיכוי? רק למסתערבות? רק לאלה שיודעות להגיד לא?”. הרבי מאישביצה בעל ‘מי השילוח’, אומר שיש שבוע אחד בשנה, בחודש אחד בשנה שאת יכולה לבקש מהקב”ה נס- שהטבע שלך, אפילו לקצת זמן, ישתנה. זה השבוע הזה, של פרשת “ויצא”, שבה יוצאים מעצמנו, כדי להצליח לזכות בניסים.

#פרשתויצא #חודשכסלו