ליל “הושענא רבה” – עם הרבנית ימימה מזרחי
- הרבנית ימימה מזרחי
- 11 באוק׳ 2017
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 7 במרץ 2022
ליל “הושענא רבה” – עם הרבנית ימימה מזרחי
ערב הושענה רבה הוא ערב לא פשוט. פעם הפרשת חלה הייתה הפרשת חלה, היו מפרישים וזהו. יום הערבה, היה יום הערבה. היו חובטים את הערבה חמש פעמים וזהו, כי פעם היו נשים פשוטות עושות וזהו. היום יש ערב הפרשת חלה, ערב הושענה רבה, כי אבדנו את התמימות של הנשים של פעם והיום ננסה לחזור לפשטות הזאת, ערבה לה׳ מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכנשים קדמוניות ננסה לחזור לתמימות הנשית הזאת. ונלמד איזה יום אדיר של הצלה הוא.
החג הזה מבטיח לך שאם את שמחה בו את תהיי שמחה כל השנה. ומה קרה לשמחה היום בעולם אנשים כבר שכחו לשמוח. היום מצחיק זה להבהיל אנשים, לרדת על אנשים וכו. המושג ליצנות היה תמיד ביהדות מושג של כפירה וההפך מליצנות זה צחוק. כששרה אמנו הייתה בהריון היו אנשים ליצנים שהביטו בה ואמרו שטויות זה לא יכול להיות. ומי נולד מהאישה הזו? הצחוק הגדול- יצחק. כמה הוא יצחק עליכם, ליצנים. צחוק – צא מהחוק, זה לא דברים שמובנים לפי החוק והשכל.
הצדוקים היו מזלזלים מאוד בניסוך המים. היו שמים מים במזבח והמים התחתונים היו עולים מהתהום ופוגשים את המים ששמו בשיתים של המזבח. הצדוקים היו אוצרים מה זו השטות הזו שמים עליונים פוגשים מים תחתונים? והיו לוקחים את המים ומנסכים אותם על רגליהם, כי הם היו צדוקים זה לא היה מוצדק על פי השכל כל השמחה הזו על המים.
היום זה ערב מאוד גבוה שאי אפשר להבין בהגיון. אני קוראת לערב הזה הלץ והצל. היום נדבר רק על הצל, זה דבר מפחיד ומיסטי, נפגוש את הצל כל החג הזה ופתאום נראה שלצל יש חיים משל עצמו הפעם הראשונה שפוגשים את הצל בחג הסוכות זה בהלכה. כשאת בונה סוכה תראי שצילה תהיה מרובה מחמתה. שיהיה לה יותר צל מאשר שמש.
ופעם ראשונה בהיסטוריה מופיע המושג צל אברהם אבינו כל פעם שמגיעים אליו אורחים, הוא אומר להם השענו תחת העץ והוא עושה להם מבחן של יראת שמיים אם הם צדיקים העץ מצל עליהם ואם לא העץ מזיז את ענפיו ואין מעליהם צל. וחזל מלמדים אותנו שבזכות אברהם אבינו שהכניס אורחים ואמר להם השענו תחת העץ, בזכותו יש לנו את מצוות הסוכה.
מוזר? משונה? הפעם הבאה שאנחנו פוגשים את המושג צל בסוכות, ה׳ אומר לנו בואו ושבו ״תחת צילה דמאימנותה״ שבו תחת צל האמונה. כשאתן נפרדות מהסוכה תנשקו אותה תתפללו ותבקשו לקחת משם אמונה לכל השנה כי סוכה זו ישיבה בצל האמונה.
והפעם הבאה שפוגשים את המילה צל, חז״ל אומרים מה שאת עושה פה למטה בחג הסוכות קורה כמו צל למעלה. כמו למשל הרב מוצפי זצ״ל אומר ״כמו שקישטת את הסוכה שלך כך יקשטו את החדר שלך בגן עדן “. כמו אישה התקשטה והתייפתה. היא תהיה מקושטת יפה ושמחה כל השנה״ .
בשמחת בית השואבה רבן שמעון בן גמליאל היה זורק אבוקות למעלה ותופס ולוי היה זורק שמונה סכינים ותופס אותם. מי שזורקת אור בחג הזה, אפילו שחושך לה בלב זה מה שהיא תקבל כל השנה מהשמיים אור, אור, אור. ומי שזורקת סכינים כמו לוי, שכתוב עליו שזרק דברים כלפי מעלה והפך להיות צולע. מה שאת עושה פה נהיה שם.
הנענועים, כשמנענעים את ארבעת המינים, את לא מבינה בכלל מה את מביאה על עצמך . קדימה, לצדדים, למעלה, ולמטה. פרי עץ הדר- כשאת מזיזה את האתרוג שמשול לאמא שרה שהידרה הקבה בזיקנה ״והדרת פני זקן״.
כפות תמרים שזה הלולב זו רבקה, כמו עץ התמר שיש לו קוצים לעץ הדקל ופריות מתוקים התמר כך לרבקה היה ילד אחד מתוק, יעקב. וילד אחד קוץ, עשיו. ענף עץ עבות- הדס, כמו ההדס שמסובב בעלים כך הייתה אמא לאה מסובבת בבנים. וערבי נחל זו רחל, מה הערבה הזו כמושה ונובלת לפני שאר המינים, כך מתה רחל לפני אחותה. מחר את לוקחת את ארבעת המינים ומזיזה אותם וכשאת עושה זאת אומר המדרש שאת שעצם אומרת בואי אמא, בואי אמא, את מנענעת, ומביאה את שרה רבקה רחל ולאה. הלילה הזה משארנו רק עם אמא אחת קוראים לה אמא רחל. וערבה זו רחל.
מה הערבה הזו כמושה ונובלת לפני שאר המינים, כך מתה רחל לפני אחותה. יום הערבה זה היום של רחל אמנו. היום היה האושפיזין יוסף, ומיד אחריו אימא רחל, אבל היום בכלל היום אושפיזין של דוד?! מה קשור רחל? מי אפשר את דוד המלך ? רחל! נתנה ללאה אחותה את הבכורה, את תתחתני ראשונה עם יעקב, וממך יצא משיח בן דוד.
מי שאפשר את בואו של ספר התהילים המדהים שלו, זו האמא של היום הזה, הערבה. או כמו שקוראים לה חז״ל- הושענה. ולמה לערבה קוראים הושענה כי היא חייבת להישען היא לא יכולה לעמוד לבד. הלולב זקוף הוא, ההדס מוצק הוא , האתרוג איזה קשיח הוא. וכשהערבה קשורה אליהם היא בסדר אבל ביום הזה כשמוציאים את הטבעות שמחזיקות ארבעת המינים כולם נשארים ורק לה אין על מי להשען והיא צועקת הושע נא הושע נא.
וחז״ל מלמדים אותנו שהושענה זה יום לכל מי שאין לה בית, כל מי שמרגישה בדרך כמו רחל שקבורה בדרך, אמא רחל זאת ההגדרה של סוכה היא לא בבית .. אייך היא רצתה להגיע הביתה והיא נשארה כמו סוכה באמצע הדרך. אומר הרב נפתלי מרופשיץ סוכה ראשי תבות סומך ועוזר כל הנופלים כל הנשים שמרגישות ערבות חבוטות ושאין להן על מי להשען זה הלילה שלכן.
הזוהר הקדוש כותב הלילה הזה רחל אמנו מבכה על בנותיה למה הלילה הזה הוא הלילה של המים? כי לפני רגע אמרתי שמה שעושים פה קורה שם. כי זה לילה של צל לילה של הצלה והקבה אומר איך מורידים מים מהשמים איך מגשימים גשם? ביום השני לבריאה הקבה מפריד את המים התחתונים מהעליונים קוראים לזה בראשית .
חז״ל אומרים בראשית- ברא שיתים. מהיום שה׳ הפריד בין המים עליונים שם-מים ,שמיים. והמים למטה קוראים להם ימים כל המים שנשארו למטה בוכים כי גם הם רוצים להיות ליד המלך. אז ה׳ ברא למזבח שיתים ברא למזבח צינורות ששמים בהם בחג הסוכות מים ומי התהום פוגשים אותם שוב
. אמא רחל בחג הזה היא מי התהום היא המים הבוכים כשיעקב מחפש כלה הוא עומד ליד הבאר והמים עולים לקראתו והנה רחל באה עם הצאן ורק בזכות המים הלה אנו עושים מחר את תפילת הגשם.
כי כשרחל מלמטה בוכה עם מים בוכים על כל בנותיה החבוטות שאין להן על מי להישען באותו רגע לא יכול להיות שהמים העליונים לא ייפגשו עם המים התחתונים. לא יכול להיות שסוכת דוד הנופלת, לא תקום בלילה הזה. כוח אדיר של הצלה ומשהו שנעשה מלמטה, וי שלו צל מלמעלה. הרמב”ם קורא לזה במורה נבוכים- ״ה׳ צלך על יד ימינך״.
コメント